עולם ישן מופלא

מאת:דב טרכטמן
שתפו

בשנים האחרונות חלה התעוררות של הגות פילוסופית-אידיאולוגית בקרב ניאו-ריאקציוניים – אנשים ששואפים להחזיר את החברה לסדר ישן. הכינוי במקור התייחס לתומכי הכינון מחדש של שלטון מונרכי בצרפת לאחר המהפכה הצרפתית. הניאו-ריאקציוניים מעוניינים לכונן שלטון מונרכי ומעמד אריסטוקרטי חדש.

אחד האנשים שניסחו את הניאו-ריאקציוניזם הוא מהנדס תוכנה בשם קרטיס יארבין שכתב תחת השם הבדוי "מנסיוס מולדבג". יארבין החל ב-2007 לפתח ולהפיץ את משנתו האידאולוגית לה קרא "פורמליזם". פילוסוף בריטי בשם ניק לנד שתמך ברעיונות וקידם אותם, טבע את השם החדש והמזוהה יותר "נאורות אפלה" (Dark Enlightenment).

עיקרי האידאולוגיה החדשה הם קודם כל שהדמוקרטיה (והקומוניזם אחריו) היא צורת השלטון הנוראית ביותר. קבוצות אנשים מושחתות ומשחיתות שבוזזות משאבים, לא חושבות לטווח הארוך – כי השלטון יכול להתחלף – ולכן לא רוצה להשאיר כלום מלבד חוסרים ובעיות לשלטון הבא ובקיצור דאגה אישית ולמיוחסים בלבד על חשבון האזרחים.

חושבים לטווח הארוך

האלטרנטיבה המונרכית טובה יותר, לאו דווקא בגלל שהמלך בהכרח כל כך דואג לטובת אזרחיו, אלא מפני שמלוכה היא ארוכת טווח בבסיסה, ולכן הדרכים שייבחרו תחתיה יהיו שקולות, יעילות ופחות הרסניות לחברה.

אז האנגלים צדקו במשך כל הזמן הזה?

יארבין מערער על שיח ה"פוליטקלי קורקט" שלדעתו מיותר, ומנסה להבנות מחדש מציאות לא טבעית. הוא מערער על מושגי חופש ועצמאות וגם על נרטיבים היסטוריים מקובלים ועל סטנדרטים כפולים שמשתקפים מהם. מעניין להשוות את הרעיונות שלו אל מול מסורות פילוסופיות חתרניות אחרות. בעוד שפמיניסטיות והוגים פוסט-קולוניאליסטיים יערערו על שיחי פטריארכליה וקולוניאליזם כמבני מציאות של חוסר שוויון מזויף, התיאוריה שלו טוענת שהשיח הפרוגרסיבי וה"תקין פוליטית" מבנה מציאות של שוויון מזויף.

לדידו, ניתן למצוא ערעור על נרטיבים היסטוריים למשל בשיח של מדינות הברית (במיוחד ארצות הברית) במלחמת העולם השנייה בשביל להציל את היהודים מהשואה. הוא טוען שהשיח הזה הוא שקרי כיוון שבמשך זמן רב ידעו מה עושים ליהודים, אך לא נקטו שום פעולה, וגם כשנקטו פעולה זה לא היה למען הצלת יהודים.

הסטנדרטים הכפולים מבחינתו הם הכעס הרב על גרמניה הנאצית על טבח של מיליונים ולעומת זאת יחס מרוכך יותר כלפי ברית המועצות הקומוניסטית שאחראית אף היא לטבח מיליונים, ובשלב מאוחר יותר יחס שלילי יותר כלפי שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה, אך יחס מתון יותר לצפון קוריאה (שגם היא לכאורה קומוניסטית).

אלוהים, נצור את המנכ"ל

המודל המונרכי המודרני שאותו מציעים יארבין ותומכיו העיקריים הוא מודל של חלוקת העולם לערי-מדינה קטנות שמתנהלות כמו חברות ותאגידים. המלך החדש יהיה מנכ"ל המדינה, אדם מוכשר ובעל ניסיון שיבחר על ידי האריסטוקרטיה החדשה שיהיו ועד של "בעלי המניות", והאזרחים יהיו "לקוחות".

תפקידו של המלך-מנכ"ל יהיה לנהל את המדינה-חברה בצורה המיטבית ביותר כדי למקסם את הרווחים של האריסטוקרטים ולספק את מיטב השירותים לאזרחים. האזרחים כמובן לא יהיו בעלי "קול", הצבעה או דעה על התנהלות החברה. אך תהיה להם האפשרות לעזוב בקלות לחברה-מדינה אחרת, כי העולם עצמו יתנהל במסגרת שוק חופשי. כל מדינה-חברה תשאף להגדיל את לקוחותיה.

תומכי המודל רוצים שהאריסטוקרטיה תורכב מאנשי היי-טק, יזמים ובעלי עסקים מצליחים. לדידם, בחברה מתנהל קונפליקט תמידי, ורצוי להפעיל מודל שישנה את חוקי התחרות מתוך כוונה להפוך את החברה לפונקציונליסטית. בניגוד להיסטוריה, האריסטוקרטיה והמונרך אגב לא שואבים את זכותם מישות אלוהית אלא מגנטיקה וכישורים (כינון מחדש של אאוגניקה ותיאוריות גזעניות).

ומה עם הגורם האנושי?

אבל כמו בתיאוריות פוליטיות אחרות, גם כאן שוכחים את האלמנט האנושי והנפשי של אנשים ומנהיגים. מתיאוריה שאולי טובה על הנייר ועד ליישומה במציאות יש פער. התוכנית כמובן יכולה לעבור סילופים רבים בהוצאתה לפועל. משטרי דיכוי חדשים ומלחמות חדשות הן אפשרויות שאי אפשר להתעלם מהן. וכמובן, יש תחושה חזקה שמדובר ברעיון הכי לא פרקטי מבחינה ריאלית.

אם כך, אז למה זה בכלל צריך לעניין אותנו? מכמה סיבות. הקבוצה שמתוכננת להפוך לאריסטוקרטיה החדשה במודל כבר עכשיו משמשת כאליטה עולמית בעלת משאבים כלכליים וכוחות נוספים שמשפיעים על חייהם של רובנו. גוגל, פייסבוק, טוויטר, אפל, סמסונג, מיקרוסופט וכו' פיתחו שירותים שאחוז גבוה מהאנושות פיתח בהם תלות. הם שולטים בתפוצת מידע ותקשורת, יש להם אינפורמציה אישית רבה על רובנו וכבר עכשיו עושים בה ובנו שימושים שונים על מנת להגדיל הון.

ואולי המהפכה כבר כאן

בנוסף, אותם גרומים כלכליים כבר זמן מה מביעים עמדות התואמות במידה זו או אחרת לאידיאולוגיה הניאו-ריאקציונית של יארבין. כמו כן, אם מסתכלים על הפוליטיקה הישראלית, אפשר לראות בבירור שגם היא נוטה במידה מסוימת למודל שדומה לניאו-ריאקציוניות. רק שבמקום לכונן אליטה של מנכ"ל, אנשי היי-טק ויזמים, האליטה באה בעיקר מהצבא.

המחאה החברתית המחישה את את ההבדלים העמוקים בחברה, את אלו שיש להם ואלו שיש להם הרבה פחות. וגם השיח של עידוד ההגירה לאירופה וברלין בפרט, משקף את הקונספט של הנאורות האפלה, שבו אזרח-לקוח לא מרוצה משירותי המדינה-חברה יכול לעזוב לטובת מדינה-חברה מתחרה.


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות