נמשים

אמא אומרת שהנמשים החלו להופיע לי כשהייתי בת כמה חודשים. נקודות חומות שמפוזרות לי על האף וגולשות גם ללחיים. לא היו לי הרבה נמשים, אבל היו לי מספיק כדי שארגיש שאני לא יפה. רציתי
פנים חלקות. אמרתי לאמא שאני שונאת את הנמשים והלוואי שלא יהיו לי כשאגדל. אמא סיפרה שזה בדיוק מה שהיא אמרה כשהיא הייתה קטנה והיום היא מתחרטת כי היא חושבת שזה יפה.

בכל קיץ הייתי נשרפת רק באף בגלל הנמשים. בגן צחקו עליי אבל לא בגלל הנמשים, למרות שזו הייתה סיבה מספיק מוצדקת כדי שיצחקו עליי. למה לבנות בגן אין נמשים ורק לי יש? צוף החצוף הציק לי על זה שיש לי סנדלים עם ציור של דולפין, על זה שיש לי פוני וצמה ועל זה שלפעמים המילים מתבלבלות לי ויוצא לי ס' במקום צ'. פחדתי שהוא יצחק גם על הנמשים. בכלל לא ידעתי מה זה להתפלל, או למי צריך לבוא בבקשות מהסוג הזה, אבל ביקשתי. ביקשתי שלא יהיו לי נמשים, ושאם אפשר גם שאולי אמא תסכים לי לבוא עם קוקו לגן ולא עם צמה.

מאז ועד היום לא הרגשתי שאני חלק מהבנות היפות. כשהיה באופנה קוקו גבוה לי היה שיער קצר, כשהיה באופנה ג'ינס נמוך אמא לא הסכימה לקנות לי, כשכולן הלכו עם חולצות בטן הרגשתי שזה הדבר הכי נורא שיכול לקרות לי. כשהלכתי לקנות בגדים בכיתי בתא המדידה. בכיתה ד' החלטתי שאני מאריכה את הפוני והולכת עם שיער פזור. חלק מהנמשים נעלמו, השיער שלי התארך אבל עדיין לא הרגשתי שזה מספיק בשביל להיות יפה. בכיתה ז' פיתחתי אופי מחאתי. החלטתי שאני לא הולכת בדרך שכולם הולכים. אמרתי שבגדים זה שטחי ושהאופי זה מה שחשוב. זה לא שהייתי טום בוי, שיחקתי כדורגל כי הבנות היפות שיחקו בגומי, ולא שנהניתי מזה. בנוסף לזה גם הייתי קצת מגושמת, וליפול ולקבל מכה כבר הפך לחלק מהשגרה.

אז לא שיחקתי בגומי או בחבל, לא הייתי מעודדת את הבנים כשהם שיחקו במגרש, אבל מצאתי את התחום שאני אוהבת והייתי שומעת בדיסקמן דיסקים של האחיות הגדולות שלי. בכיתה שלי, חוץ מילדה אחת, אף אחד לא הכיר את הביטלס ולא שמע מיוזמתו את שלום חנוך. ב-2002 ילדים שמעו רוני סופרסטאר. זה הרגיש לי טבעי לשכב על הנדנדה בחצר ולשמוע איך פול מקרטני שרעל אהבה אפילו שלא הבנתי אנגלית. בכיתה ב' החלטתי שאני אוהבת את רינגו סטאר, המתופף של הביטלס. הסיבה הייתה ברורה. הוא לא היה חבר הלהקה האהוב על אף אחד, אז מישהו צריך לאהוב אותו.

עם השנים הבנתי. אז הפוני חזר ולפעמים אני גם עושה צמה. אני פחות מגושמת ופחות נופלת אבל מפילה כוסות מהמגש כשאני ממלצרת. אני יודעת לדבר על עוד דברים חוץ מהביטלס אבל לפעמים עדיין יוצא
לי ס' במקום צ'. הדבר היחיד שרציתי להחזיר אבל לא הצלחתי זה את
הנקודות החומות שהיו מפוזרות על האף וגלשו גם ללחיים.
.