סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

מערבבים; כנסיית השכל והאנדלוסית

כשאתם מקשיבים למוזיקה האנדלוסית, תנסו לדמיין לכמה רגעים איפה אתם נמצאים. כשאני שומע את המוזיקה הזאת, אני מדמיין את עצמי בחוף, באחת ממדינות צפון אפריקה מנגב חומוס ומעשן נרגילה יחד עם צלילי אוושת הגלים שמתפזרים על החוף. כשמדברים על המוזיקה האנדלוסית מדברים כמובן על כלי נגינה מערביים קלאסיים יחד עם כלי נגינה אנדלוסיים כמו עוּד, קמנצ'ה, טאר ועוד.

יש מעט מאוד להקות ואמנים שמנגנים רוק ומזוהים עם המוזיקה המזרחית כמו טיפקס וברי סחרוף. כנסיית השכל היא דוגמה ללהקה שהלכה עם הערבוב של רוק מזרחי עד הסוף ויצאה לפני כחצי שנה לסיבוב הופעות עם התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון.

מנגנים שדרות

כנסיית השכל היא להקת רוק, לא הרוק הקלאסי של אביב גפן והתעויוט או משינה. היא להקה עם "ניחוחות מזרחיים", העניין שהיא באה משדרות – עיר האמנים הים תיכוניים מעיד על סגנונה הייחודי. ושדרות היא אכן עיר שאפשר לשאוב ממנה סגנונות מזרחיים למוזיקה. כשהולכים ברחובות שדרות, אפשר לשמוע נשים קשישות מדברות אחת עם השנייה בערבית, או לפעמים ניתן לשמוע מהבתים את המוזיקה השייכת לעדה המרוקאית.

כנסיית השכל הוציאה שמונה אלבומים, והתפרסמה רק על ידי האלבום השלישי שלה הנקרא על שם הלהקה. עד אז לא הכירו אותה כמעט. באלבום יש שיר אחד בערבית: "קאנה וואחדה" שמו ופירושו "הייתה אחת". השיר הוא שיר שנותן דגש מזרחי, גם בגלל השם וגם בזכות סגנון המנגינה שלו. אמנם אין סלסולים ומאוולים כיאה לזמר המזרחי, אבל יש שימוש מתוחכם בכלי נגינה מזרחיים שעוטפים את השיר ומעניקים לו צליל ייחודי, כזה שרק כנסיית השכל יודעת לייצר. לא קשה להבין למה הלהקה משתייכת למוזיקה הים תיכונית ולמה דווקא היא השתלבה יפה יחד עם התזמורת האנדלוסית אשקלון.

רוק אנדלוסי

השנה הוציאה כנסיית השכל יחד עם התזמורת האנדלוסית אשקלון,שלושה שירים ליוטיוב: "בואי מהפכה", "מעל הים" ו"תני לי". אם מקשיבים לשירים, ניתן לשמוע הן את הדומיננטיות שבסגנון הרוק של כנסיית השכל והן את הדומיננטיות של המוזיקה האנדלוסית. הצלילים, כלי הנגינה והשילוב של הקול של יורם חזן, סולן כנסיית השכל, הם שילוב מנצח. וטוב שיש שילוב כזה.

נמאס מהז'אנרים הדיכוטומיים, רוק ומוזיקה מזרחית יחד. סוף, סוף יש להקה שמנפצת כליל את המוסכמות ונותנת אווירה חדשה בשוק המוזיקה. לא רק רוק או לא רק מזרחית, אלא רוק עם טעמים מזרחיים. הם נעים על האמצע המבורך, על גווני האפור. זמר שמנגן רק ז'אנר אחד, נהיה חלוד ולא מעניין, אי אפשר לשמוע זמר ששר רק ז'אנר אחד – סטייל היהודים. הם לא מחדשים את הסגנון שלהם, וחבל, פעם בשנות ה-90 זה עבד טוב, היום הקהל מחפש משהו אחר ושונה.

"שימוש מתוחכם בכלי נגינה מזרחיים שעוטפים את השיר ומעניקים לו צליל ייחודי" (צילום: קטרינה בר יהודה)

לערבב זה טוב

כנסיית השכל טעמה מ"ניחוחות המזרח" ובחרה ליצור שילוב של שני הז'אנרים האלה. הערבוב הזה הוא ערבוב שנותן טעם של עוד. עדיין לא ידוע מתי היא מתכוונת להוציא את האלבום שלה, אבל לפי שלושת השירים שהיא שחררה ליוטיוב זאת הולכת להיות הצלחה.

אז אם אתם רוצים להיות כמוני ולהשתחרר מהכבדות הדיכוטומית שאופפת אותנו מתחילת שנות ה-90 זה הזמן להצטרף לגל החדש של מוזיקה מזרחית ורוק ישראלי. תשימו אוזניות, תשמעו את האנדלוסית, תעצמו את העיניים ותפליגו עם הדימיון שלכם לאן שרק תרצו, כי המוזיקה הזאת נותנת לכולם את האפשרות לעוף למחוזות שאי אפשר לתאר.