לכבוד יום השידורים המיוחד שהוקדש בערוץ 2 לנושא החינוך, החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לארח חמישה ילדים, עתידה של ישראל, בביתו. ראש הממשלה ייקח את הילדים ליום טיפוסי בחייו, ראש הממשלה ילמד את כולנו חינוך מהו.
לערוץ 2 תמיד היו שני פנים; האחד בידורי ונוצץ, שיא הריגוש והשואו. והשני ממלכתי, נוקשה יותר, ממיטב הפרופגנדה של הערוץ הראשון. המשדר המיוחד עירב את השניים עד כדי יצירת שעטנז, ולמעשה, "יום בחיי ראש הממשלה" לא מחדש כלום בז'אנר ריאליטי הצהובונים. גם כאן אנו עוקבים אחרי סלב נוצץ משך תקופה שאנו מאמינים כי נמשכה יום, לאורך סיטואציות שאנו רוצים להאמין שאינן מבויימות.
אבל בכל זאת, למדנו הרבה דברים בספיישל החינוך והיח"צ של ראש הממשלה. במשימה שפתחה את היום הצטרפו הילדים לטיסה שגרתית במסוק צה"לי בשמי הארץ. הילדים למדו שגם ברגעים הכי מדהימים ומרגשים, ראש הממשלה עלול לקבל שיחה דחופה מקצין כזה או אחר, מקושרת באמצעות עריכה מהירה לתקרית פציעה כזאת או אחרת של חייל כזה או אחר בצפון. אני מצידי למדתי איך נראה קוקפיט של מסוק מבפנים, ואיזה ערך יש לשוט שטושטש כולו על ידי הצנזור.
אני הייתי בצופים
בפגישה עם חברי הקונגרס מארצות הברית, למדנו שראש הממשלה מדבר אנגלית ושהכסא שלו הוא הכי מיוחד, כי כל שאר הכיסאות צריכים לפנות אליו. בראיון בו חקרו הילדים את ראש הממשלה חקירה צולבת, כבר למדנו להכיר את כבודו באמת ומקרוב. חקרנו על פעילותו החברתית כנער ("אני הייתי בצופים…קטפתי בננות"), שמענו עצות לקריירה פוליטית עתידית ("אני לא תכננתי כלום"), ולמדנו על עמדתו בנוגע לגזענות ("צריך להילחם בזה").
הגזענות, אגב, הודגמה יפה בבחירת הילדים שלוהקו לתפקיד. חניכת תנועת נוער אתיופית אחת עוד חניכה, הפעם אשכנזיה, אמן שאפתן מן הסתם אשכנזי, ספורטאי מצטיין מן הסתם מזרחי וליתר ביטחון עוד אשכנזי צעיר, שמספרים עליו שפעם הוא היה בחוג כדורסל. אבל איפה הילד הדתי? מתי מצטרף הילד הרוסי? האם קיים בכלל ילד ערבי? ומה קשור הילד שהיה פעם בחוג? כל זאת ועוד אחרי הפרסומות.
פנסיה זה לפרסומות
התוכנית, ששודרה בחסותם של הרבה מוצרי ניקוי, הופסקה באמצעה על ידי מגוון פרסומות, מתוכן שתיים לקרנות פנסיה. נדמה שהטלוויזיה כאילו מזכירה בכוונה, רק כדי להכעיס, אחד מתוך הנושאים הרבים והבוערים הממלאים את לוח הזמנים האמיתי של ראש הממשלה האמיתי. נושאים עליהם ראש הממשלה שבטלוויזיה מעולם לא שמע.
אולי ראש הממשלה קינא בשר החינוך, שגם קיבל תוכנית ספיישל משלו. כיאה לתוכנית ריאליטי, הרגעים המרגשים והמשמעותיים ביותר, כמו גם הרגעים שעברו הכי הרבה מניפולציות, הם קטעי הטסטמוניאל – אותם רגעים בהם גיבורי הריאליטי נשארים לבדם עם הצופה ועם המצלמה ופותחים את הלב, או לכל הפחות מקריאים מטלפרומטר.
על הטסטמוניאלז של הילדים לא כדאי לכתוב הרבה. מדובר בקטעים קצרים ולא משכנעים, בהם הילדים מדקלמים שוב ושוב ש"זה מדהים בכמה דברים הוא צריך לטפל", ו"הוא הרבה יותר עסוק ממה שחשבתי". הטסטמוניאלז המעניינים באמת הם אלה של ראש הממשלה. סצינות הוידוי שלו צולמו תוך כדי נסיעה ברכב. כנראה מרוב שהוא עסוק.
אחים לשכול, ולבושה
הסצינה חזרה על עצמה פעמיים; בפעם הראשונה עם האמן הצעיר, פוליטיקאי לעתיד לטענתו, בה גילה לנו ראש הממשלה שהוא קודם כל בן אדם, דבר שני יהודי (על "ישראלי" לא שווה להתעכב). בפעם השנייה ראש הממשלה מופיע ברכב עם הילד הקטן, זה מהחוג כדורסל. הילד מספר על אביו שלימד אותו על חשיבותם של אחים, טריגר מושלם לפתיחה במונולוג מרגש על אחיו של ראש הממשלה שגם הונצח בסרט. ברקע מתגברת הנעימה מ"לב אמיץ", והילד מגלה לנו את סודו הגדול -אביו של הילד היה טייס שנפטר, והכניס את הילד למפגש האקסלוסיבי. הילד וביבי אחים לשכול, הצופים בבית אחים לבושה.
למעשה, אנחנו אחים לבושה, כי גם אנחנו צופים בריאליטי. כולנו יודעים כבר שעובדים עלינו, שהן לא באמת הגיעו אחרונות, שהם לא באמת תפסו את הדגים בעצמם. אנחנו יודעים את זה, ואנחנו מקבלים את זה כיוון שאלה הם חוקי הז'אנר. כמה פעמים שמענו את הילדים מדקמים שבחים? כמה פעמים כמעט וידאנו שהם ספרו בליבם "שלוש, ארבע ו…" לפני שפצחו בהתלהבות ספונטנית? כמה פעמים ראינו את הילדים, וגם את ביבי, קוראים טקסט מוכן מתוך מסכי המגע שברכב המלכותי?
בסופו של דבר, המשדר הזה היה ניסיון נואש להחזיר מעט מן השררה החומקת מבין אצבעותיו המשומנות של ראש הממשלה נוכח אמון העם שהולך ומתמעט. אגב, מוקדם יותר נחתו גראדים בנהריה, ראש הממשלה כבר הודיע שיפגע בכל מי שיאיים עליו. מלחמה מוצלחת שתהיה לכולנו.
עקבו אחרינו בפייסבוק maamul | מעמול
