סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

חמישה גוונים של "ולנטיינ'ס דיי"

זה כבר התחיל.

שבועיים שלמים לפני "ולנטיינ'ס דיי", וכבר ביל"ו סנטר נראה כאילו קופידון ואפרודיטה השתכרו כלוט והקיאו על כל פינה לבבות וקשתות בענן. אפילו הקיוסק שבפינה, שבדרך כלל עושה קופה על בלוני הליום בשבתות, ובאופן כללי מילדים מנוזלים, תלה שלטי "I love you" ומכר קופסאות שוקולד בעטיפת צלופן במחיר מופקע. בכל פינה יש משהו ורוד, לא משנה מה, ואם יש עליו נצנצים או עוד לבבות בתוך הלבבות שכבר יש, מה טוב. אפילו "צומת ספרים" לא התחמקה, ונאלצנו אני וחבריי לעבודה, לפרוק ולתמחר דובונים על גבי דובונים וקופסאות שקופץ מהן לב שמוציא קול שאמור להיות נשיקה, אך נשמע קצת כמו הרעש הזה שיש כשמורידים את האסלה במטוס.

ועם כל זאת נאמר, אמא טבע חננה אותי באובססיה מיוחדת לתאריכים. אני מתה על תאריכים, מודדת, רושמת וזוכרת הכל. ההרגל המגונה הזה ממש מתנגש עם העובדה, שאני חושבת שעל זוגות שדוגלים בגילויי חיבה פומביים יש לגזור 70 מלקות. על מנת לעזור לאחיי בשעת צרה, אני מציגה בזאת את המדריך השלם להימנעות מ"ולנטיינ'ס דיי":

1. חדל עם גילויי חיבה פומביים. במערכת יחסים? מצאתם את האחד/ת? תפסתם מישהו רנדומלי ברחוב רק כדי שלא תצטרכו להיות לבד ולעמוד במבטים הקשים של סבתא בעוד היא מצקצקת וסורגת גרביים קטנטנים? עשו טובה לאנושות – תישארו בבית. צריך שיהיו מקומות בילוי לזוגות בלבד – מסעדות ספציפיות ואפלות, בתי קולנוע מסוימים, אחו לפיקניקים, לא יודעת. העיקר שאוכל לבוא לעבודה ולהימנע ממחזה הזוועה של ההולכים יד ביד ברחבי החנות ספרים, בעוד הם מעפעפים אחד לשני וזורקים לחלל שמות חיבה כמו "פוצקי", נאלצים להרים ספר ביד אחת והבן זוג פותח לראות אותו ביד השנייה, כי החליטו "לא לעזוב ידיים כל הולנטיינ'ס דיי" (סיפור אמיתי). או שאני צריכה להפסיק לעבוד ליד כל כך הרבה תיכונים. אחד מהשניים.

"אם כבר אנחנו רוצים לחגוג כמו שצריך, אנחנו צריכים לצאת ב 14.2 ולהפוך שולחנות"

 2. חדל מתנות מגוחכות במחיר וילה בקיסריה. מכיוון שבסופו של דבר אני פחות או יותר מחבבת את מקום העבודה שלי, אתן דוגמה ממקום אחר שניתקלתי בו לזוועתי. כרטיסי ברכה ענקיים ומוזהבים עם מאה סיבות "למה אני אוהב/ת אותך", כשביניהם "כי נוח לי" ו-"אני אוהב את הגוף שלך". הרומנטיות נשפכת מכל אות. טוב, זה בכל זאת לא קל למצוא מאה סיבות ואחרי איזה עשר צריך להתחיל לאלתר, אני מכבדת את זה. כנראה שעבד על הכרטיס הזה צוות מכובד ונרחב של מיטב המוחות, כי אחרת אין שום הסבר לתג המחיר של 40 ₪. ברכה ושוקולד פיצפון ואיזה ורד מעאפן כבר חוצים את רף המאה שקלים. פור פאק סייק, רוצים לשמח אותי? תקנו לי דלק בסכום הזה.

3. חדל משטיפת המוח ההוליוודית. זה גם אחד הזמנים היחידים (חוץ מתקופת מבחנים, שהם יוצאים ביחד, אז מה טוב) בהם אני שמחה שאין לי טלוויזיה. את ניצוצות הזוועה קלטתי בטעות כשביקרתי אצל ההורים ערב אחד; צונאמי של פרסומות בסגול-ורוד עם תינוק מחותל ומעופף, שלא לדבר על רשימת הסרטים אותם מתכננים להציג לי באותו יום ארור. הדבר האחרון שמישהו רוצה לראות זה את הבועה המושלמת של אהבה במיטב המסורת ההוליוודית. את מכוערת? ביישנית? חנונית? סתם רווקה עם 40 חתולים? אל תדאגי, אחרי כמה תפניות בעלילה את תהפכי להיות יפה ומושלמת כאשר הדובדבן שבקצפת הוא איזה יו ג'קמן במבטא שיסחוף אותך לחיי נישואין מאושרים (תיאור זה מייצג כ-95% מהסרטים שהולכים להיות משודרים ב 14.2, כאשר ה-5% הנותרים הם כמובן פרסומות לסרטים האלה).

4. עזבו אתכם, תישארו בבית. אני אפילו לא אומרת שתצאו עם חברים, אתם יכולים, אבל יש לזה פוטנציאל מסוכן. לרוב יציאות ב"ולנטיינ'ס דיי" עם חברים, מובילות לאחד מהדברים הבאים: שתייה יתרה שמלווה בחמרמורת מהגיהנום, שתייה יתרה שמובילה לשיחת התבכיינות על אקסים – עם סכנה להודעת שכרות, שתייה יתרה שמובילה לסטוץ מיותר, או להיות נהג תורן ולצפות בחברים שלכם משתכרים פלוס אחת מהתוצאות הנ"ל, בעוד אתם נאלצים לאסוף את השברים, ללטף להם את השיער ולהגיד "תשתה הרבה מים לפני השינה/ הוא לא היה שווה אותך/ איכס מה נראה לך, הוא מכוער תחת", שזה כידוע הגרוע מכל.

5. העם דורש צדק חברתי. למה אנחנו צריכים את זה בכלל? ולנטינוס הקדוש השיא זוגות בסתר, הוא היה מחאתי, אם כבר אנחנו רוצים לחגוג כמו שצריך, אנחנו צריכים לצאת ב 14.2 ולהפוך שולחנות. אהבה צריך לחגוג, באופן פרטי, כל יום מימות השנה. לא צריך יום מיוחד בשביל זה, ובטח לא בזמן תקופת מבחנים כשאין זמן לצאת. עם זאת נאמר, אני מצפה לשוקולדים, לפחות איזה דובון.

http://www.youtube.com/watch?v=DAiWLy6lxVU

אז למה אנשים כל כך אוהבים לחגוג את חג האהבה? ואפילו לא פעם אחת בשנה אלא פעמיים. מי מרוויח מהיום הזוועתי הזה חוץ מיצרני מתנות, ומוכרים, ומפיקים הוליוודים, וזוגות צעירים שבטח לא יישארו יחד עד חג האהבה הבא? אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני מתכוונת להסתגר בבית, לכבות את האור ולצפות בסרטים על טבח ולנטיינ'ס דיי. שיהיה לכם יום מתוק!