תעשיית הטלוויזיה האמריקנית ממשיכה להפיק דרמות חקירות ושיטור וכן דרמות העוסקות בפנטזיה ומד"ב. החדשה העיקרית בתחום היא שבשנים האחרונות מופקות יותר ויותר תכניות שמבצעות הכלאה בין הנושאים, ולפניכם סקירת המאפיינים של תת הז'אנר ההיברידי הזה.
הדמות הראשית
לרוב מדובר בגבר לבן והטרוסקסואל. בעברו אולי היה אנושי אך כעת אינו אדם רגיל – הוא בעל יכולות על-אנושיות אותן הוא מפעיל לצורך ביצוע מטלותיו ולעיתים לצרכיו האישיים. לרוב כוחו מלווה בתכונת אל-מוות או יכולת החלמה מהירה ואפקטיבית במיוחד. בנוסף, הוא בעל ידע או רקע מדעי.
מספר תכניות שעונות להגדרות הן "אספן הנשמות", "לנצח" ו"הפלאש". כמובן שיש חריגות ויוצאות מן הכלל, למשל "iZombie" שמתמקדת בליב, אישה שהפכה לזומבית, "לוציפר" שלא היה אנושי מעולם, מיק נטול הרקע המדעי ב"שעות אפלות" ואוליבר האנושי וחסר הכוחות העל-טבעיים ב"החץ".
סיידקיק (Sidekick) מהמין השני
אחת הדמויות המשניות החשובות היא הסיידקיק, לרוב מהמין השני (ולרוב זו אנאגרמה למין הנשי). הדמות לרוב לא תדע או תגלה בשלב מאוחר יחסית את זהותו ומהותה של הדמות הראשית, תדע מעט מאד על "הקונספירציה" או "המציאות" שבתכנית. גילוי האמת יגבה מחיר או ידרוש שינוי של דמות הסיידקיק. לרוב הדמות הראשית נדחפת ומתערבת בחייה של דמות הסיידקיק. לעתים קיים מתח מיני או מתפתח קשר רומנטי בין הדמויות. ככלל, אגב, נראה שבניגוד לגברים, אישה לא יכולה להישאר אישה רגילה בלי שיגבה ממנה מחיר כלשהו על "ידיעת האמת".
"אספן הנשמות" למשל, מגדירה ומבליטה את החוקים והסיבות להסתרת "האמת". מורגן פים הוא אספן הנשמות המקורי של השטן, והוא גובה נשמות בני אדם שביצעו עסקה עם השטן והגיע זמנם לשלם. הדמויות היחידות שיודעות את האמת הן מורגן, השטן, ואנשים שביצעו עסקה (ועל כן משלמים מחיר). החריג היחיד בסדרה שלא ביצע עסקה ואינו אספן, אך מודע לקיומו של השטן ולעסקות שזמנן תם – הוא ילד יתום, לכאורה אוטיסט, שאינו יכול לדבר ומתקשה לתקשר. גם הילד משלם או שילם מחיר המאפשר לו להיחשף לאמת. ב"לנצח" – הבן המאומץ של הנרי, אייב, הוא הבן אדם היחיד שמכיר את סוד האלמוות של הנרי. אייב הוא תינוק ניצול שואה שאיבד את משפחתו ואומץ על ידי הנרי ולכן כבר שילם מחיר.
חריגות לסיידקיק אפשר למצוא ב"החץ" – סיידקיק נשית, פליסיטי, שהיא גאונה ומומחית מחשבים. היא נחשפת בשלב מוקדם יחסית לזהותו של אוליבר ומאוחר יותר לשלל דמויות נוספות. היא לא עוברת שינוי למשהו על-אנושי ואפשר לטעון שהיא לא משלמת אף מחיר מלבד מעט סכנות, שגם הן אגב מבחירה שלה לסכן את עצמה. מנגד, אפשר לטעון כמובן שבגלל יכולותיה הקוגניטיביות היא לא לגמרי אדם רגיל.
חריגות נוספת קיימת ב-"iZombie". מצד אחד ליב מהווה סיידקיק של קלייב, בלש המשטרה, שחושב שהיא מדיום, ומנגד היא עובדת אצל הפתולוג הפלילי רבי שיודע שהיא זומבית, ובמובן מסוים הוא גם מהווה סיידקיק שלה בניסיון למצוא תרופה והתמודדות עם זומבים.
אנטגוניסט תאום
האנטגוניסט התאום הוא האויב הגדול של הדמות הראשית. הוא בעל יכולות דומות לדמות הראשית, קיים יותר זמן, הוא מושך בחוטים ועל כן יודע את האמת, ולעתים הוא גם אחראי ליצירת הדמות הראשית מבחינת השינוי שלה מאנושי ללא אנושי.
ב"החץ" מלקולם מרלין הוא הקשת האפל בעונה הראשונה, הוא אחראי לתכנית להשמדת שכונת המצוקה על תושביה שאוליבר ניסה למנוע, הוא גם זה שגרם לפיצוץ הסירה של אביו של אוליבר ועל כן למותו ולהיעדרו של אוליבר במשך חמש שנים בהן עבר את השינוי.
בעונה השלישית האויב המרכזי הוא ראס אל-גול, שהוא האדם שאימן את מרלין והפך אותו לקשת ורוצח, וגם יש לו את יכולת האלמוות. למרות שאפשר לטעון שבין אוליבר לאל-גול יש פער רב מידי בשביל שיהיו אנטגוניסטים תאומים, במהלך העונה הפערים מצטמצמים משמעותית וזה מתחיל בדו-קרב טקסי המעמיד אותם לכאורה בנקודת פתיחה שווה.
תנו לו למות כבר
ב"לנצח" האויב של הנרי המכנה את עצמו "אדם" (Adam), הוא גם אדם המקולל בחוסר היכולת למות כבר 2,000 שנה. הוא לא יודע מה הסיבה בגללה הוא והנרי לא יכולים למות, אך הוא עוקב אחרי הנרי, לעתים מסייע לו, לעתים מתמרן אותו ואפילו עוזר לאייב, בנו המאומץ של הנרי לגלות את זהות הוריו האמיתיים. כך גם מתברר שאייב הוא קרוב רחוק של הנרי, ואנו מגלים שאדם בעצמו שרד את השואה לאחר שהנאצים ביצעו בו ניסויים.
ב"אספן הנשמות" אין לנו אנטגוניסט תאום. השטן פיתה את מורגן שהיה נזיר גרמני למכור את נשמתו. במקום לגבות את הנשמה של מורגן, השטן ממנה אותו להיות אספן נשמות שיעשה את העבודה בשבילו. השטן למעשה חשוף לכל, ותמרן את המציאות ואת מורגן כדי לעשות זאת.
מורגן ביקש בשלב מסוים מהשטן את האפשרות לעזור לנשמות לקבל גאולה ולהציל את עצמן לפני תום העסקה. השטן הסכים והקציב כיומיים לפני תום כל עסקה שמורגן אחראי על גביית התשלום בה כדי לחפש אפשרות לגאולה. גם במהלך היומיים האלה השטן מפעיל מניפולציות על מורגן כדי לשעשע את עצמו.
הכל הוא משחק של השטן
האנטגוניזם קיים, אך אין דמיון או קרבה ביכולות או בהשפעה מעצם העובדה שמורגן כפוף ומשרת את השטן, ויכולותיו נובעות מהשטן שיכול לבטלן בכל עת. גם הניסיון להציל נשמות הוא אמנם ערכי ובעל משמעות עבור מורגן, אך בעבור השטן מדובר במשחק וגם חלק מהנשמות מעלות שאלות מוסריות של האם כדאי לנסות לגאול אותן.
המבנה הנרטיבי של התכניות האלה לרוב דומה: חשיפה חלקית לסיפור הרקע של הדמות הראשית ולדרך בה עברה את השינוי. לאחר מכן היכרות עם דמות הסיידקיק שנעשית בצורה לא חלקה, המובילה לשיתוף פעולה בחקירה והתהדקות הקשר ביניהן, חשיפת ואז האנטגוניסט התאום ומאבק בו.
לסיכום, התכניות בעלות דפוסים וקונבנציות ברורים ובולטים של יצירת עולם שאינו כפוף לחוקי המציאות החברתית או הרפואית המקובלות, שימוש אפשרי באופוזיציות בינאריות בין גברים לנשים בסדרה והדגשת תשומת לב יותר על בניית מתחים בסדרה.
מתח לגבי פתרון חקירות או בעיות, מתח בין הדמויות ומתח לגבי זהות האנטגוניסט והמאבק מולו. בשונה מדרמות אחרות בגלל האלמנטים של הפנטזיה והמד"ב לרוב נמצא יותר השקעה באסתטיקה וספקטקל ויזואלי ושימוש באפקטים ופעלולים איכותיים כדי למשוך ולעניין את הצופים.