הפח הגדול -הגרסה שלי
אנטיביוטיקה בעוף, בשר מעובד, אנונימוס והדמיון בין שי חי לביבי נתניהו – האם יש עוד מקום בו דנים בסוגיות האלו חוץ מב"האח הגדול"?
בשעה שחצי מדינה אוהבת לטעון שהאח הגדול היא התוכנית הטראשית ביותר שקיימת בפריים טיים שלנו, ובעוד התלונות על התכנים המככבים בה, הולכות וגוברות, החצי השני של המדינה דווקא צופה בה ואפילו מסמס. התוכנית שקיבלה שם של ריאליטי מזובל למדיי, מצליחה באורגניות כנראה דווקא להפרות את החברה הישראלית, בהשוואה לתוכניות הפח האחרות.
על קנקנו של האח
באחד הפרקים האחרונים של האח הגדול תהיתי על קנקנו של הפח. נאומה החתרני של אור בו היא מקבילה בין שי חי לבין "ביבי" העלו לי נקודה מעניינת למחשבה. הדברים האלו אומנם משדרים טראש בפריים טיים, אבל התכנים האלו לא נאמרים באף תכנית ריאליטי אחרת, וביננו נשמעים כמו חלק מדיון על חברה פוליטיקה ותקשורת, באקדמיה.
קשה לשנות הרגלים
למעשה אור טענה בחדר האח, עלינו הקהל, שאוהב לטענתה להתפלש בזבל ולהתלכלך בטראש. היא גם הפצירה כיצד אנחנו לא שבעים מאנשי הפרובוקציות, בעודה מצביעה על הדמיון בין ביבי לשליט של העונה, ואיך שי חי למעשה הוא הגרסה הפוליטית של ביבי. בנוסף היא מסבירה שאנחנו לאו דווקא אוהבים את זה, אלא שהקהל פשוט למד, או לימדו אותו, את מי בדיוק מוטב שיאהב. בבסיס טענתה של אור נמצאת הידיעה שהרגלים הוא דבר שקשה לשנות, וההרגל של מה שאנחנו רגילים לצרוך מהמסך כמו גם ההרגל שמשמר בעבורנו את מי הוא מנהיג מצויין, זה בסך הכל עוד הרגל. היא פורשת בנאומה שאנחנו יכולים לחתור לטוב יותר אבל רגילים לראות זבל, להימשך לזבל, ולהמשיך לחפש את אותו הזבל.
בריונים ומכשפות
"בריון, אתם יודעים מה זה בריון?", פאורונה אור לחבריה בתום פינתו של שי חי, בה כינה אותה בשם האמת שלו מכשפה. "אדם שנכנס לפה ולא פספס אף רגע, מלהגיד משהו גזעני, שוביניסטי, פוגעני, טרנאסופובי. כבר חודש שהוא עובר על כל מי שמוחלש בחברה הזאת.. וכותש.. מזרחים, אתיופים, עניים…".. קשה לי שלא להסכים עם נאומה חוצב הלהבות של אור, שהרי מרגע הגיעו של שי חי לבית האח הגדול, הספיק לדעתי לרמוס כל פלג באוכלוסייה הזאת ובשיטתיות אינטלקטואלית מרושעת פס אחד גדול, על האנשים בבית ובעצם על כולנו. אבל אנחנו אהבנו אותו, ובכל מקום דיברו עליו והריעו לו, כי זה מה שהולך ונהייה נורמלי אצלנו, התוקפנות האלימות הפוליטית הזו במסווה של גיבור תרבות.
"רד מעל מסך הטלוויזיה שלי"
אם כך האח הגדול מייצר לנו מבלי שנשים לב בכל עונה מסרים חתרניים כמו אלו שבחרה אור לנאומה המטלטל. כך היה גם בעונה הקודמת, בין אם אהבנו את הסוגדת לפרות הקדושות טל גלבוע, לבין אם לא, ללא כל ספק היא הצליחה לייצר בלב ה-פריים טיים שיח חדש. לראייה לפתע אנונימוס חדלו להיות אנונימיים, והחלה מודעות ציבורית אדירה שהפכה את הבשר המעובד למילה גסה, ואפילו גרמה למשרד הבריאות לחפש בדקדקנות כמה אנטיביוטיקה יש בעופות שלנו.
משימות דביליות ואינטלקט
בל נטעה ונחשוב שהכתבה הזו טוענת לרגע שהאח הגדול היא יצירת מופת. אולם ניתן לומר שדווקא הטראשיות של הפריים טיים מציגה לכולנו, מראה שלא תמיד כיף לחברה הישראלית להביט בה. זו גם אינה כתבה שמנסה לומר שאור היא התגלמות האינטלקט והפאר, אבל בהחלט אפשר לומר, שאותו פח גדול מכיל במכולתו, עונה אחר עונה, דמויות שחשוב שנכיר לצד הבידור שמסבה לנו עוד משימה דבילית.
חתרנות של זבל אורגני
אם נשכיל לבדוק אחורה את העונות הקודמות, סביר שנמצא עוד ועוד מסרים חתרניים שנאמרו דווקא בפח הזה. ועל כן אני שואלת האמנם ה"פח הגדול"? או שמא מדובר בניסוי חברתי מעניין שאומנם רווי בזבל, אך גם מפרה באמצעותו, דיונים חברתיים נוקבים. ניכר איך דווקא הזבל הזה הוא אורגני, שהרי התכנים המועברים בו לא יכולים להיאמר באף תכנית חנפנית אחרת המשודרת בפריים טיים, ובמילים אחרות, כנראה שרק המעבדה האנושית בה שרויים המתמודדים של האח הגדול, מאפשרת להיפטר מהפוליטיקלי קורקט המאפיין את המסך, ובאומץ לא לפחד להסריח לנו את הסלון.
