המוזיקה המזרחית חוזרת לקולנוע דרום

מאת:מתן גידה
שתפו

כמעט חמש שנים חלפו מתום מלחמת לבנון השנייה. בהתעלמות מכוונת מהגזרה הדרומית הנצחית נאמר, שקט יחסי.

ערב יום ראשון, חמישה עשר במאי. אני טס במהירות של מאה ושלושים קמ"ש מביתי בדרום הארץ לירושלים. מנווט דרכי למוסררה, שכונה בין מזרח למערב, כל כך הרבה מעברי חצייה להולכי רגל ואני מאחר. חילונים, חרדים, יהודים, מוסלמים ונוצרים, כולם עוברים. אני חונה בחופזה, נזכר לרגע ב"יום הנכּבה" ורץ לתוך "המרכז למוזיקה מן המזרח", בו מתנגן קונצרט למוזיקה ערבית. בערך שישים אנשים, יושבים ועומדים, דחוסים בחלל המסדרון. נכנס נגן הקאנון אלעד גבאי ומודיע "לצערנו נגן הכינור והזמר לא יצליחו להגיע מהצפון, לכן ביקשתי משני חבריי להתארח אצלנו הערב ולמלא את מקומם. הפייטן והנגן משה חבוּשה והפייטן ונגן הנאי הרב דוד מנחם". מצטרפים אליהם נגן העוּד וואסים עודה ונגן כלי ההקשה קובי הגואל. מפגש ענקים.

מורין נהדר מבצעת את הפיוט "אגדלך" ללחן של פרץ ומארק אליהו

לילה לפני, שעת לילה מאוחרת. אני יושב בבר מקומי ומנסה להכיר אדם אחר. את הברמן אני מכיר מפסטיבל "קולנוע דרום" הקודם, בו אירח את הדרה לוין-ארדי בערב אפוף אגו ויין אדום. אני זורק לו "תגיד אחי", מכיר אבל אין לי מושג מה שמו, "אתה יודע מי מפיק את הבימה של קולנוע דרום השנה"? הוא עונה לי במבט ממושקף וחושש "אין לי מושג אבל צריך לחתוך לו ת'ידיים" ומסתובב למזוג קצת רעל ללחץ היומיומי.

השבוע נפתח פסטיבל קולנוע דרום העשירי בשדרות, האירוע המוביל של המחלקה לקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר. לצד יצירה קולנועית מהארץ והעולם, פועלת בימת הופעות מוזיקה במתחם הפסטיבל. הם קוראים לזה "אירועי חוצות". השנה משהו השתנה והבימה המוזיקלית חוזרת לגרעין המקומי.

בשנים הראשונות שבהן פעל הפסטיבל, על הבימה המוזיקלית הועלו בעיקר הופעות של מוזיקה מזרחית מקומית. הוצגו פרויקטים שנערכו בשדרות על ידי דודי לוי לילדים ולמבוגרים והמוזיקאי פרץ אליהו שפועל באזור כבר זמן רב ומומחה למוזיקה מזרחית.

בחלוף השנים פסטיבל קולנוע דרום התרחק מהמוזיקה המקומית והעלה הרבה מופעים פופולאריים, אך תמיד שמר על הגרעין של מוזיקה מזרחית. שיא הריחוק – בשלוש השנים האחרונות – הוביל לכך שהמוזיקה המזרחית שהוצגה הוכרחה ללבוש מעטפת פופולארית עד שכמעט ולא הורגשה. אך פרץ אליהו ובנו מארק המשיכו לפעול באזור בשקט אך ביסודיות.

כיום, כחלק מהשינויים שמתרחשים בתרבות המוזיקלית הפופולארית בישראל, תוצג מוזיקה מזרחית בגאון, ללא התנצלויות וללא בגדים אלקטרונים. מורין נהדר שמתמחה ברזי השירה הפרסית תבצע מיצירות יהודי איראן וההרכב הצעיר והמשובח "המסילה הטורקית" ינגן יצירה מוזיקלית מקורית, המבוססת על המוזיקה העות'מאנית. תופיע הזמרת דיקלה שבבסיס הופעתה זמרה ערבית, אמנית הקול ויקטוריה חנה בליווי נגן הסנטור עדי פורטי, להקת "מוּזוּקי" עם מוזיקה יוונית וכמובן אנסמבל הסטודנטים של פרץ אליהו, סטודנטים שבדרכם להיות מעצבי פס הקול של הקולנוע הישראלי. על  הייעוץ המוזיקלי אמונה פרופ' חביבה פּדיה, משוררת וחוקרת תרבות והניהול האמנותי הופקד בידיו של המוזיקאי נעם שלמה.

אנו בפתח של קיץ מרתק על בימות המוזיקה בישראל. בדומה לתקופות מקבילות בעבר ובחלוף מספר שנים מתום המלחמה האחרונה, ישנה התעוררות אמיצה ורחבת היקף של הפקות מוזיקליות, אם מתוך התרבות הישראלית ואם מן החוץ אליה, כמו "פסטיבל הודו" שמופק בארץ בימים אלה בהשקעה כספית עצומה. אני רוצה להגיד לבחור המקסים שמאחורי הבר, שמתגעגע לבלדות אמריקאיות ואנגליות ושכרון חושים "אל תדאג חבר, יש מקום להכל בתרבות הישראלית. רק שיהיה שלום".


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות

כתיבת תגובה