סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
Close this search box.

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

הדבר הבא: מה הילדים שלנו יקראו בעוד עשור?

יד מחזיקה כדור בדולח שמשתקף עליו נוף של שמיים
הצצה נדירה לעתיד. צילום: Drew Beamer

השנה האחרונה שינתה את העולם בכל שדה תרבותי אפשרי, מה יעלה בגורלה של ספרות הילדים ואיך הילדים של היום הולכים לשנות את העולם? קבלו הצצה נדירה לעתיד של כולנו

 

בגיל 23 בערך, חזרתי לקרוא ספרי ילדים. הסופר ולדימיר נובוקוב שאל, "איך כותבים ספרי ילדים?" וענה לעצמו, "כמו למבוגרים, אבל יותר טוב." הרגשתי שבקריאת ספרי ילדים יש משהו פשוט ולא מתחכם, שהספר מעביר אותי חוויה ומצליח להחזיר אותי לרגעים בילדות. הבנתי שלקרוא ספר למבוגרים, וספר לילדים, יכול לגרום לי את אותה ההרגשה ולא פעם, השני עלה על הראשון. ספרי הילדים בשנים האחרונות החלו לעבור שינוי, ולא רק הם, גם החיים מסביבנו השתנו.

כיום הילד או הילדה, הם שבאמצע. היא או הוא, והחוויות החיצוניות שהם חווים בסיפור. כיצד הן משפיעות עליהם, איך הם מתמודדים איתן. הם וההרפתקה, למשל כמו בספר "איך נוצר החד קרן הראשון" שכתבה ביאטריס בלו, שמספר על ילדה שמוצאת חד קרן והמסר שלו הוא עזרה לחלש. או בסיפור "פריקי" שכתבה נורית זרחי על בובה שמתעוררת לחיים ויחד עם ילדה, הן מחפשות את המקור ממנו הבובה הגיעה. היא שואלת "אז מי אני? לאן אני מתאימה? כדאי שאחזור לשם"?, בדרך הזו הילדים למדים להתמודד עם הרצון לשייכות ולאהבה או התמודדות עם המוות כמו בספר "סבא מוריס ואני" שכתבה מירי חנוך. יש ספרים שמטרתם היא העברת ידע, כמו הספר המדליק – "נא לא ללקק את הספר הזה, הוא מלא מיקרובים", שכתבו ואיירו עידן בן ברק וג'וליאן פרוסט, שמסביר לילדים בבהירות ופשטות על מגפת הקורונה. ויש כאלה שהעיקר בהם הוא המסע של גיבור הסיפור, למצוא את מה שהוא טוב בו.

עטיפה של ספר ילדים. ילדה בתחפושת מושיטה יד לחד קרן
הילדים וההרפתקה. התמונה מאגם הוצאה לאור
כריכה של ספר ילדים. בצד שמאל למטה איורים של עיגולים ובמרכז הכריכה כיתוב
להעביר ידע ולשטוף ידיים. תמונה מהוצאת עם עובד

אז למה ובמה ספרות הילדים הולכת להשתנות? ניקח לדוגמא חלק מהמציאות הישראלית העכשווית. יש מגפה שמשתוללת בחוץ ומסרבת לעזוב, וגם אם יש הורים שמנסים ליפות את המצב, כנראה שבסוף הילדים יפגשו את ההשלכות שלה בטלוויזיה, בפלאפונים, או בכל פלטפורמה אחרת שהם חשופים אליה. אחרי הקורונה גם ילדים צעירים ללא פלאפון אישי, נחשפו לעולם הדיגיטלי דרך הזום. הפער הענק בין דור ההורים לדור הילדים, שמתעצם עם ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה – משנה את ההבנה של הילד. הוא יודע איך להפעיל אמצעים דיגיטליים, והאמצעי הזה יפתח בפניו את העולם. בתקופה כזאת, הילד פותח סרטונים ביוטיוב ולומד איך להשקיע במניות, או מכיר חברים וחברות מכל רחבי העולם דרך משחקי המחשב ולומד איך לדבר איתם בשפה בינלאומית. דרך אותו עולם דיגיטלי מוטרף שהילדים נחשפים אליו, בגלל ובזכות אותו זום שמאפשר להם לשבת מול המחשב ימים שלמים, ספרי הילדים הבאים של 2021 והשנים הבאות הולכים להשתנות.

יד מחזיקה כדור בצורת העולם ומשעינה אותו על הגוף
ברוכה הבאה גלובליזציה, שלום ולהתראות דמי כיס. צילום: Ben White

מוקד הספרים של השנים הבאות, יהיה החוויה עצמה. הספר יגולל את מסעם של הילדים בגיל שהם עדיין תלויים בהורים שלהם – אל תוך העולם הגדול. ברוכה הבאה גלובליזציה, שלום ולהתראות דמי כיס של 20 שקל בחודש. הילדים של 2021 והשנים הבאות, כבר לא פראיירים. הם הולכים לקרוא ספרים שילמדו אותם איך להיות עצמאיים, איך לפתח חשיבה יצירתית ולהמציא מכוניות מעופפות. השינוי יבוא לידי ביטוי במעבר מסיפורים שהעיקר בהם הוא להעביר ערכים בין אדם לסביבה שלו, לחברו ולמשפחה שלו, אל סיפורים על חוויות גלובליות שבהם המרכז הוא העולם. סיפורים שאין בהם חיץ בין מדינה אחת לאחרת, כאלה בהם מתווכות ההשפעות של הדרך בה נגיף קטן שהתחיל בסין הרחוקה, יכול להשפיע על החיים שלנו כאן. איך ליצור חברויות כשאתה רואה את כל הילדים האחרים בריבועים קטנים במחשב? איך תלות הדדית במסחר ובשווקים, משפיעה עלינו כבני אדם וכחברה. מעבר לכך שהילד יחווה חוויות גלובליות, הילדים הולכים להיות הם עצמם הגלובליזציה, אלו שיוצרים אותה. וכשכל העולם פתוח לרווחה, אבל עדיין יש מגבלות כלכליות, גיאוגרפיות, בריאותיות, הילדים יבינו שדווקא מתוך המגבלה – צומחת יצירתיות. הילדים של 2021 והלאה הולכים לשנות את העולם, ומגיעה להם ספרות ילדים שתגרום להם להבין את זה.