בר "הליבובסקי" בשדרות הוא הפאב החדש שכדאי להגיע אליו, רק בן שנה וכבר הפך למוקד לאנשים המעוניינים לשתות בירה ולהאזין למוזיקאים מוכשרים. הבר ידוע בערבי הבמה הפתוחה, ערבי מוזיקת פולק ואירוח מוזיקאים, לרוב בתחילת דרכם, ביניהם ג'יין בורדו ועידו גבע.
באחד מערבי רביעי האחרונים הופיע במקום הכישרון הצעיר מתן אטיאס. הוא הגיע במסגרת סבב קידום האלבום השני שלו “בית”. "הופעתי בכל עיר מקריית-שמונה ועד ים-המלח”, אומר אטיאס. הסינגל שלו "כסף טבול בדם" זוכה להצלחה רבה ברשת.
לפני שעלה לבמה סיפר אטיאס על החיבור שלו למוזיקה. “בכיתה ה' קניתי לעצמי גיטרה מדמי כיס שחסכתי". לימדתי את עצמי לנגן. במוזיקה התחלתי לעסוק לאחר השחרור מהצבא.
מפלחה"ן גבעתי לליבובסקי בר
אטיאס שירת ככקצין בפלחה"ן גבעתי, כשהשתחרר עבר ממיתר לתל-אביב והחל לכתוב ולהופיע, ואף נבחר לתגלית השנה של מועדון הברבי והקליט אלבום, אך החליט לגנוז אותו. “הרגשתי שיש פער בין מתן ששר לבין מתן שכתב את הדברים. 24 זה גיל של סערות. זו הייתה החלטה אמיצה וקשה, בעיקר כלכלית. אך בדיעבד זו ההחלטה הנכונה”.לאחר מכן עבר לבאר-שבע ולמד במקביל פסיכולוגיה וספרות. ב-2013 הוציא את אלבומו הראשון "תופסת" וחזר להופיע.
השנה הוציא את האלבום השני "בית"; האלבום עוסק בתפיסתו של מתן את הבית כמרחב פרטי וציבורי ובעוד אי אילו נושאים חברתיים. במקביל לעבודה על האלבום מתן הקים בית משלו – התחתן ואף נולד לו ילד.
מגיע לנו עתיד טוב יותר
את המסרים החברתיים בשירים חשוב לו לבטא. "מגיע לנו עתיד טוב יותר ממה שמסתמן. אנשים אומרים שהם לא אוהבים את מה שקורה, ותפקידנו לשפר את המציאות”. עשייה חברתית לא זרה לו. שלוש שנים הוא הנחה קבוצות ב"מרכז רבין" בנושאי מנהיגות ופערים בחברה הישראלית. עיקר הקבוצות היו של חיילים ומפקדים.
“אנשים מתרגלים לדבר בססמאות והתלהמות. בסדנאות פירקנו את הססמאות לתפיסות. כשמעמתים אנשים עם התפיסות, התגובות מעניינות. אנשים מגלים שהפערים הם לא גדולים. הקיטוב בחברה הוא סכנה גדולה לחברה הישראלית. התחלקנו לשבטים”.
הדרום הסובלני
אך בפריפריה ובדרום בפרט אטיאס מציין שהמצב השתנה לטובה. “אני משוכנע שאנשים בדרום יותר פתוחים. הם נדרשו להכיל יותר. האוכלוסיה היא מגוונת כי הגיעו אנשים בעליות שונות וממדינות שונות. הם היו צריכים להתמודד עם ההבדלים והשוני. לכן בדרום למדו יותר לקבל את השונה והאחר”.
"בית הוא המקום בו תשמע מוזיקה טובה".
אטיאס עלה לבמה ועל חולצתו ניתן היה לקרוא כיתוב באנגלית: "בית הוא המקום בו תשמע מוזיקה טובה". הערב, בניגוד לאירועים אחרים, היה קהל דל. כמה התיישבו מול הבר, כמה בפינת ישיבה עם כורסאות המעוצבות כמו סלון ישן, ועוד כמה בשולחנות בחוץ.
התאורה מעומעמת, החלל קטן, הכורסאות רכות ונוחות. אטיאס התחיל לנגן על הגיטרה האקוסטית באווירה שקטה ואינטימית. מבחינה מוזיקלית הז'אנר ממוקם בין הרוק לפופ. השירים יכלו להשתבץ בפלייליסט של גלגלצ לצד "ליין-אפ" של פסטיבלי אינדי ואלטרנטיב.
אינטימיות של מוסיקה
בין השירים נוצרת אינטראקציה בין אטיאס לנוכחים, דבר המעצים את תחושת האינטימיות של ההופעה. מתן גם עובר לאילתורים, בעברית ובאנגלית. האנגלית שלו נקייה ממבטא ישראלי ולכן ההאזנה היא נעימה ולא צורמת. את ההופעה סגר בקאבר לדיוויד בואי.
