סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

אחיות ואחים לכסף

או איך בוגר לימודי סיעוד מרפא את המכאובים של אחרים – ושלו – וגם מתפרנס

Photo by Katherine Hanlon on Unsplash

מאת סימור שריקי

למה לנו ללמוד לתואר ראשון? קחו למשל אחים ואחיות – אנשי מקצועות הסיעוד. האם לא עדיף שילמדו קורס מעשי בעיסוי במקום ללמוד שלוש שנים באוניברסיטה ולהשתכר פרוטות בעבור עבודה לילות כימים בבתי החולים?

לפי אתר אול-ג'ובס השכר החודשי הממוצע של אחים ואחיות הוא 10,453 שקלים ברוטו. כדי להגדיל את המשכורת אחים יכולים לעבוד במשמרות לילה, כך הם מקבלים 25% תוספת לשכר השעתי שלהם. אם הם עובדים במשמרות בזמן שבתות וחגים התוספת שהם מקבלים עומדת על 50%  מהשכר השעתי שלהם. כמובן גם ישנן תוספות שכר המצטרפות יחד עם הוותק בתחום וצבירה של שעות השתלמויות בקורסים שונים והרצאות. אך למרות הכל, המשכורת היא עדיין נמוכה יותר מאנשים המתפרנסים מעיסויים.

בכל מה שקשור לעולם העיסויים, השכר הממוצע בתחום הוא כפול מהשכר הממוצע לאחים ואחיות, ועומד על 20,796. מאחר שישנם גם סוגים שונים של עיסויים כמו שיאצו, עיסוי רקמות עמוקות, עיסוי רפואי ועוד, לפעמים כל מה שצריך לעשות זה ללמוד כמה קורסים קצרים כדי להתחיל להיכנס לתחום. זאת בניגוד לשלוש שנות לימוד סיעוד כדי להפוך לאח או אחות מוסמכים. 

עמית הוא אח מוסמך שהחליט לעבור לתחום העיסויים. הוא למד עיסוי שוודי, עיסוי רפואי, שימוש באבנים חמות וכוסות רוח, וכרגע הוא לומד עיסוי רקמות עמוקות. בתור עובד של משרד הבריאות בתחום החיסונים לילדים הוא מספר על הבחירה שלו לעבור לעבוד בתחום העיסוי למרות האהבה שיש לו לתחום הסיעוד.

למה החלטת ללמוד סיעוד?

את עולם הרפואה והטיפול גיליתי במהלך שירותי הצבאי, כשהתפנתה הקצאה בפלוגה שלי לקורס חובשים קרביים. קודם לכן, לא היה לי עניין בתחום הרפואה. 

במהלך הקורס הבנתי שבזה אני הולך לעסוק גם כשאשתחרר.

אני חושב שבמקצועות הטיפול הללו אנחנו זוכים לרפא גם את המכאובים שלנו, ולא רק את מכאוביהם של המטופלים שלנו. יש משהו אמיתי מאוד ואותנטי במפגש בין מטפל ומטופל. לשם אני שייך. להיות אח היום זה הרבה מאוד מעבר למה שנדמה לציבור. אלו לימודים קשים מאוד. חומר רפואי לכל דבר ועניין.

מה אתה אוהב במקצוע שלך?

העיסוק ברפואה וסיעוד לפעמים מזכיר לי קצת חידה. מטופל מגיע עם אוסף סימפטומים קליניים, ואני צריך לנסות להבין במה מדובר על מנת לפתור את החידה ולעזור. זה מצריך להיות תמיד עם יד על הדופק וללמוד כל הזמן.

מהצד האחר, הרגשי יותר, המפגש בין עם מטופל ברגעים הכי חשופים שלו, בין אם מרגשים ובין אם קשים, פותח דלת למקומות מאוד אמיתיים ואנושיים בנשמה שלנו.

איך הגעת לעבודה בחיסונים?

באופן מקרי לחלוטין, אחת המטופלות שדגמתי ממנה דם במרפאה, היא אחות אפידמיולוגית ראשית של החברה בה אני עובד. היא התרשמה ממני לטובה וסיפרה שמחפשים אח מוסמך אצלם בחברה. וכך מצאתי את עצמי מתגלגל לנישה שלא הכרתי בקיומה קודם לכן. למזלי ניסיון בחיסונים רכשתי בתור מחסן במתחם חיסוני הקורונה במודיעין כל תקופת החיסונים.

האם אתה אוהב את העבודה שלך עכשיו?

העבודה תובענית מאוד ומאתגרת. יש בה יתרונות של שעות עבודה נוחות וחברה פרטית עם סביבה תומכת, ויש גם מעט חסרונות. בסך הכל אני חושב שיש לנו זכות לעבוד, להיות בריאים ולהעריך את מה שניתן לנו, ולהיות בשאיפה תמיד ללמוד ולהתפתח. אני לא יודע אם העבודה הזו היא קריירה מאחר והיא מאוד שוחקת.

מהי העבודה האידיאלית?

אני שואף מאוד להצליח לשלב עבודה בתור עצמאי כמטפל לצד עבודה בתור שכיר בתחום דומה. אני מאמין בשילוב הזה מאוד. אני עדיין לא יודע איך אשלב את הסיעוד עם תחום הטיפול במגע, כי ככל הנראה לא אשאר בחיסונים לתמיד. בנוסף, תמיד רציתי להעביר ידע הלאה, ללמוד וללמד. מקווה למצוא פלטפורמה בה אוכל להיות קצת שכיר, קצת עצמאי וקצת מורה לתחום שלי.

למה החלטת ללמוד טיפול במגע?

לאורך העבודה במיון הרגשתי שאנחנו מטפלים פחות באנשים אלא יותר במקרים. אותה החידה שצריך לפתור אבל כמעט בהתעלם מחוויית המטופל.

החלטתי שאני חייב ללכת לרפואה הוליסטית כדי להשלים לעצמי את תחום גוף נפש, תחום שקרוב אלי מאוד מאחר ופגשתי אותו גם בתואר הראשון שלי במדעי ההתנהגות וגם בסטאז' שלי בפסיכיאטריה.

מהם הקשיים הכרוכים בלימודים אלו ובעבודה עצמה? 

לימוד טיפול במגע מצריך הרבה תרגול, צריך לזכור המון טכניקות וצורות עבודה, אבל זה פשוט תענוג ואני כל-כך שמח על הבחירה הזו. מאחר ואני אח, הידע התיאורטי לא קשה עבורי ואני חי אותו. המגע גם עבורי לא מהווה מכשול ואני לא מתבייש לגעת או שנוגעים בי על מיטת הטיפולים. חשוב לדעת להתמסר למגע וגם לדעת לחוש אחרים, להיות נוכח ובטוח במגע שלך. 

האם באמת עדיף להיות מעסה ופחות לעסוק בסיעוד?

אני לא מתכוון לזנוח את הידע שלי כאח, הוא ישרת אותי בעבודה בתור מטפל הוליסטי. זו הסיבה שחיפשתי את האינטגרציה, השילוב בין הטיפול הקונבנציונלי שכבודו במקומו מונח, אבל גם רפואה משלימה שחייבת לקבל במה גדולה יותר, ואני חושב שלשם זה הולך

אז האם באמת אפשר להגיד שאין יותר ערך לתואר? בעולם שבו אנשים מתפרנסים בעקבות קורסים שהם עשו, למה אנחנו עדיין ממשיכים לקדש את התואר ודוחפים את ילדינו ללמוד באקדמיה? אולי לימודים לתואר חיוניים בשביל היסודות שהם מעניקים לעוסקים בתחום, בין שהם משתמשים בהם בתחום דומה ובין שהם נשארים בתחומם?