פסטיבל דוקאביב

500 סרטוני YouTube, תיעוד של נשים חרדיות ווידוי של רוצח שכיר, אלה הם רק חלק מהנושאים המרכזיים של הסרטים שיוקרנו בפסטיבל "דוקאביב" ה-13 שנפתח השבוע. הפסטיבל כולל כתשעים יצירות דוקומנטריות מהארץ והעולם המספקות זוויות חדשות ומרעננות. דוקאביב 2011 יציע למבקרים בסינמטק, מתחם ZOA ונמל תל אביב, מגוון של סרטים מן הארץ ומן העולם, עד לנעילתו ב-22 למאי. הנה 15 המלצות.

Rocksteady: The Roots of Reggae

ארצות הברית 2010, 90 דקות, אנגלית, תרגום לעברית
בשנות ה-60' זכתה ג'מייקה בעצמאות מדינית, וברחובותיה של קינגסטון עלה ובעבע ה- Rocksteady, זרם מוסיקלי שנולד מהסקא והצמיח את הרגאיי כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. סרטו המרגש של סטשה בדר מלווה איחוד היסטורי של המוסיקאים הגדולים מאותה התקופה, שמתקבצים מכל רחבי העולם בקינגסטון, ג'מייקה, להקלטה מחודשת של הקלאסיקות ההן ולהופעה חד פעמית. דרך אוסף של ראיונות, הופעות, קטעי ארכיון נדירים ואנקדוטות משעשעות, נחשפת אחת התקופות המרתקות בדברי ימיה של המוסיקה המודרנית.
• א' 15/5 20:00, מזח נמל ת"א כניסה חופשית
• שישי 20/5 21:30, סינמטק 2

החיים ביום אחד

בריטניה 2011, 95 דקות, שפות שונות, תרגום לאנגלית ולעברית
רידלי סקוט והבמאי קווין מקדונלד משתפים פעולה יחד עם YouTube כדי ליצור לראשונה סרט דוקומנטרי שכולו מורכב מתוכן גולשים. משתמשי YouTube הוזמנו לשלוח סרטונים המייצגים יום בחיים, שצולמו ב–24.7.2010. לפרויקט הוגשו למעלה מ–85,000 סרטונים מ–מדינות, ויותר מ–4500 שעות של חומר גלם מתוכם נערך סרט באורך מלא. פרויקט קולנועי פורץ דרך ושאפתני המציג תיעוד מסחרר, מלא חיוניות ואנושיות, של יום גלובלי אחד.
• ה' 12/5 20:00, מזח נמל ת"א
במסגרת טקס פתיחה בנוכחות היוצר
• ה' 12/5 20:00, סינמטק 1
• שבת 14/5 22:00, סינמטק 1בנוכחות היוצר/ת
• שבת 21/5 22:00, סינמטק 1

הצלמניה

ישראל… המשך

תעשיית הקולנוע ההוליוודי היא תעשיה נוצצת שמגלגלת מיליארדי דולרים מידי שנה. מיליוני צופים ברחבי העולם פוקדים את בתי הקולנוע כדי לצרוך את מוצר האומנות הפופולארי ביותר. לא צריך להיות מבקר אומנות אליטיסט או מבודד שמרכיב משקפיים זעירות, כדי להעריך את טיבה של אומנות הקולנוע. לא פעם אומנות הקולנוע שנויה במחלוקת והערכתה יכולה לנוע בין סלידה מוחלטת של קהל מבקרים מצומצם, לצד אהדה גורפת מצד ההמון.

הקולנוע העלילתי תמיד נמצא באור הזרקורים. מלווה אותו מכונה משומנת ויעילה של מסעות פרסום ויחצנות. שפע של ביקורות מלטפות את הסרט, או בועטות אותו מכל המדרגות. בסוף הקהל הוא שמכריע את הכף. בשוליו של האור, בשטח האפרורי, נמצא ז'אנר שלא זוכה לאותה התייחסות ומודעות- הקולנוע הדוקומנטרי.

פה זה לא סקורסזה, השטיח האדום קצת דהוי בהקרנת הבכורה ויש רק רונית אלקבץ אחת, אבל תעשיית הקולנוע הישראלית קיימת ולעיתים אף בועטת. הקולנוע הדוקומנטרי אפילו לא זוכה לאור האפרורי. למרות שמידי שנה מופקים בארץ עשרות סרטים דוקומנטריים, הוא מתקיים… המשך