ביקורת אלבום

שוב סילבסטר. אנשים יוצאים לרחובות, מבלים, מתנשקים וסוגרים שנה. עם השנה האזרחית החדשה, מגיעים סיכומי תחנות הטלוויזיה והרדיו במוסיקה. כולם מסכמים והמון. אז אולי במקום להסתכל אחורה בזעם, הגיע הזמן להסתכל לעתיד. מה לא אמרו על שנת 2012: נבואות שחורות, רעידות אדמה בישראל, סוף העולם, ארמגדון וסרטי אסונות אחרים. תתפלאו, אבל גם הרבה דברים טובים הולכים לקרות. בספורט: האולימפיאדה בלונדון, בפוליטיקה: בחירות בארה"ב וברוסיה ובטלוויזיה: ערוץ 10 הולך לרדת לטמיון ולהסגר, אלא אם משומקום תבוא הישועה. אולי כדאי להישאר בתחום החיובי. אנחנו מגישים לכם תחזית מוזיקה לשנה הקרובה.

הופעות בארץ ואלו שאולי בדרך

רד הוט צ'ילי פפרס כבר סגורים וחתומים לפארק הירקון בספטמבר. עוד הופעה שבדרך היא ההופעה של מדונה, שדואגת להגיע לכאן פעם בשנה. תאריך אין עדיין, אך הכוונה היא לפתוח כאן את סיבוב ההופעות של האלבום החדש. גם ליידי גאגא צפויה להגיע לכאן במהלך השנה הקרובה. גאגא כבר הופיע בארץ ב – 2009 במסגרת פסטיבל של חברת פלאפון, ממש רגע… המשך

ה 23 ליולי 2011, יום עמוס באירועים, היה יום מעונן חלקית אך נעים לעונה. חגית יאסו זכתה בכוכב נולד, מעמד הביניים צעק "צדק חברתי" בהפגנת המיליון ובוטלה מדיניות אפליית ההומוסקסואלים בצבא ארה"ב. לצד כל האירועים החשובים האלה, לא היה ניתן להתעלם מהידיעה על מותה הפתאומי של הזמרת איימי ויינאהוס. מאז, רבים ניסו להבין את הסיבה למותה: האם מתה ממנת יתר? האם קיבלה התקף לב? התשובה נמצאה דווקא ברמת אלכוהול גבוהה בדמה של ווינאהוס.

"Lioness: Hidden Treasures" הוא שם האלבום החדש של ויינאהוס אותו הפיקו חבריה, המפיקים רמי סלאם ומארק רונסון, בהסכמה מלאה של משפחתה. הסגנון המאפיין את האלבום הוא גם המזוהה ביותר עם ויינאהוס: הג'אז. רצועות האלבום כוללות קאברים לשירים מוכרים (ביניהם דואט עם זמר הג'אז טוני בנט), גרסאות חדשות לשירים שלה, שירים חדשים ושיר ראגאיי אחד.

חששות רבים עלו טרם יציאת האלבום הזה. הרי בסופו של דבר, כשלון מסחרי או אמנותי עשוי להכתים את מה שהותירה ויינאהוס אחריה. מאז ומתמיד הייתה בעייתית מבחינת ייצוגה התקשורתי, אך האלבומים שלה חיפו על כך ומקבלים עד היום ביקורות טובות ושבחים. החששות התבדו. האלבום הזה הוא מחווה הולמת שמזכירה לנו את הכישרון יוצא הדופן של היוצרת והזמרת הזו.

ויינאהוס הגיעה להישגים רבים במהלך הקריירה שלה, ביניהם אלבומי פלטינה וחמישה פרסי גראמי. אך לצד כל ההישגים, זכורות גם לא מעט כותרות על שערוריות שיצרה: התמכרות לסמים, כניסה חוזרת ונשנית למרכזי גמילה, דיכאונות ופרידה… המשך

בשנה שעברה שהה אלטון ג'ון בחופשה משפחתית במהלכה הזדמן לו לשמוע קצת מהמוזיקה של ליאון ראסל. השם בוודאי אינו אומר הרבה לרוב אוהבי המוזיקה. עבור אלטון, מדובר בלא פחות מאשר אב רוחני שהשפיע על עיצוב סגנון יצירתו בשנים הפוריות ביותר בקריירה שלו. ראסל, מוזיקאי ויוצר, ניגן בשנות השבעים עם מוזיקאים כמו אריק קלפטון, פרנק סינטרה, וה"רולינג סטונז". אלבומיו זכו להצלחה מסחרית והוא נחשב כמוזיקאי מוכשר ביותר. לאחר הפריצה ומספר אלבומי סולו, נשאר ראסל אלמוני, יחסית לאמנים איתם יצר. משהו ניצת באלטון. תשוקה לרגש הבסיסי, השורשי שהניע אותו כשהיה אמן צעיר ומלא מרץ. אז הוא הרים טלפון לראסל והציע לו לעבוד יחד על פרויקט. זו הייתה ירייה באפלה שפגעה בול. כך נולד "THE UNION", אלבומם המשותף שיצא השנה, שלווה בסיבוב הופעות שמילא לא מעט אולמות בצפון אמריקה.

נקודת הפתיחה של פרויקט כזה עלולה להיות בעייתית. שני ענקי מוזיקה המגדלים אגו כתחביב היא לרוב בעיה. אך החשש מפנה את מקומו לשיתוף פעולה מאתגר ומאוזן. מרשים לראות את שני הכישרונות, שהחיים לקחו אותם למקומות שונים מאוד, משחקים "מסירות" בכישרון. היצירה המשותפת לא משקפת יחסי מורה – תלמיד, גם לא סופרסטאר ואמן נשכח, אלא שיתוף פעולה שמקדש את אהבת המוזיקה. וכמה מוזיקה יש כאן. בלוז, ג'אז, גוספל, סול, הם רק חלק מהסגנונות שמתגלים בשמיעה שנייה ושלישית. האלבום פותח את דלת הארכיון המשותף בו שוכנות ארבעים שנות יצירה. ג'ון וראסל משתעשעים בז'אנרים מוזיקליים שנחו אצלם על המדפים יותר… המשך

במהלך השנה האחרונה קרה דבר נדיר בתעשיית המוסיקה הישראלית. שלושה אלבומים שמבוססים על שירי משוררים ומלחינים של "פעם" יצאו לחנויות. השירים מבוצעים על ידי זמרים צעירים שגילם לא עולה על שלושים. העיבודים מפיחים רוח חדשה ביצירות של נעמי שמר, נתן אלתרמן וסשה ארגוב.

אלבום המוקדש לשיריו של המלחין סשה ארגוב. עשרים ושבעה משיריו זוכים לביצועים חדשים של זמרים צעירים ומבטיחים. אביגיל רוז נותנת אינטרפרטציה מעניינת לביצוע המוכר של עפרה חזה "עוד מחכה לאחד". איה כורם מבצעת את "עד", ורונית רולנד מצמררת עם עיבוד מרענן לשיר "שמרי נפשך". "מסע אספלט" מעניק רגעי קסם רבים, שהופכים את יצירתו של ארגוב לאקטואלית גם בימים אלו.

"נעמי שמר תמיד הייתה שם", כותב מודי בראון על עטיפת האלבום החדש "מחשבות בהירות". האלבום כולל עיבודים נפלאים לשיריה של שמר, אך יש בו לא מעט בעיות מוסיקליות. "העיר באפור" מרגש, אך לעומתו הביצוע לשיר הקאנוני "שנינו מאותו הכפר" יוצר הרגשה שמשהו השתבש. תחושה דומה יש גם בעיבודים לשירים "תלבשי לבן" ו"החגיגה נגמרת". ואז בא העיבוד לשיר "לו יהי", במנגינה המוכרת "let it be" של הביטלס, ומחפה על הכל.

האלבום במילה אחת,… המשך