זיגמונד פרויד

ז'אנר האימה נוגע פעמים רבות בנושא המוות. רומנים רבים של סופר האימה סטיבן קינג מתמקדים בדמויות של אנשים פגומים שמוצאים את עצמם מול סכנת מוות, בדרך כלל בעימות עם העל-טבעי. העל-טבעי אצל קינג הוא בסך הכל מטאפורה לכאב שהאדם חווה בנפשו. הוא מייצג את השדים הפנימיים של גיבורי הרומנים שלו.

בלב יצירותיו של קינג עומד הקונפליקט הנצחי בין הטוב לרע, ואם נמנע משימוש בחלוקה סובייקטיבית שכזאת נוכל לראות שהקונפליקט הוא למעשה בין יצר החיים ליצר המוות. גיבוריו של קינג נאלצים להחליט אם הם רוצים לחיות בעולם הזה והאם שווה להתמודד עם פגמיהם ולהכשיר את עצמם לחיים, או שיהיה עדיף להיכנע ולמות.

את הקונפליקט ביצירותיו של קינג אפשר לקרוא גם דרך הכתבים של זיגמונד פרויד. פרויד יצא מנקודת הנחה שהאדם פועל כדי לספק את צרכיו. המפגש עם עקרון המציאות גורם לנו לדחות את סיפוקנו. האדם מודע לצרכיו של האחר ולעובדה שלא הכל אפשרי.

אך מעבר לעונג שהאדם רודף, פרויד מייחס חשיבות גם לייסורים. החוויה הטראומטית אינה בעלת מאפיינים מספקים, אך האדם בכל זאת משחזר רגעים טראומטיים בתודעתו בין אם מדובר בחלומות או בפנטזיות יום-יומיות.

לזרוק כדור זה כמו להיפרד מהורה

פרויד גילה שילדים אוהבים משחקי כדור ומתענגים במיוחד על הרגע בו הם משליכים את הכדור והוא חומק מהם, על אף שמדובר בפרידה מאובייקט אהוב. לבסוף הילד ילך וישיב את הכדור וכך ישתלט על החוויה. פרויד תרגם את המשחק לניסיון ילדי לקבל שליטה על פרידה מהורים (או אנשים אהובים אחרים). עצם החזרה על חוויה טראומטית מעניקה נפח של שליטה וגם עונג גדול.

גם בטיפול פסיכולוגי משחזרים כאבים כדי להגיע לפתרון. קיימת חשיבות… המשך